עקרונות יסוד המועצה

אנו, החתומים מטה, מקימים גוף מקצועי מבוסס-מומחים במטרה לשכלל ולטייב את הטיפול וההתנהלות בהתייחס למשבר הקורונה.
בהיותנו גוף מקצועי ובלתי-תלוי, אנו רואים עצמנו מחויבים:

א. להסתמך על מדע ורפואה מבוססי-ראיות, נהלים ולקחים שנוסו, נבחנו ותוקפו בעבר.
ב. לשמור על עקרון זכויות הפרט וכללי האתיקה הרפואית המהווים נר לרגלינו, ככלל ובפרט בעת זו.
ג. לפעול בשקיפות מלאה ולפרסם את המידע עליו מתבססת המועצה בדיוניה, במסקנותיה ובהמלצותיה, ולהנגישו לציבור.
ד. לאפשר מקום לכל שיח ודיון מדעיים וחברתיים, ובלבד שיתקיימו בפתיחות, שקיפות ובכבוד הדדי.
אנו סמוכים ובטוחים כי בחינת המידע, עיבודו וניתוחו בכלים מקצועיים ומתוך ראייה חברתית ושקיפות ציבורית, יסייעו להשיב איזון, אמון ותקווה בעת משבר הקורונה המתמשך בו נמצאת ישראל.

המועצה תבחן על בסיס המשכי נתוני זמן-אמת, מחקרים וגישות מישראל ומן העולם, כדי לגבש מסקנות והמלצות אופרטיביות
בנוגע להתנהלות המתאימה ביותר, בהתבסס על
 חמישה עקרונות יסוד המקודשים בעינינו:

  1. רפואה אחראית, אתית ומאוזנת
    רפואה הנאמנה לעקרונות האבחון, הטיפול והתעדוף המדעיים והחברתיים, למען הקצאת משאבים בסדר עדיפויות מדויק לכלל גורמי התחלואה בישראל. בכך יישמר העיקרון המקודש ברפואה: "ראשית, אל תזיק".
  2. שמירת האוטונומיה של המטופל ושל המטפל
    לאדם זכות בלעדית על גופו, כמו גם לקבל החלטות מתוך מערכת האמונות וסולם הערכים האישיים שלו. יש להימנע באופן חד-משמעי מכפיית התערבות רפואית, כמו גם מהטלת סנקציות שמטרתן להשיא אדם לטיפול. יש לקדש את ההסכמה מדעת ואת חופש האדם לקבל החלטה בהתאם לתפישת עולמו.
  3. חיזוק מיידי של מערכת הבריאות
    מערכת בריאות איתנה בעלת משאבים מספקים תאפשר התמודדות עם תחלואת הקורונה תוך שמירה על איכות טיפולית בכל תחומי הרפואה האחרים.
  4. התמקדות באדם ובבריאותו בהקשר רחב
    מתפקידי המטפל הוא להוות מקור נחמה, תקווה ואופטימיות, תוך הדגשת סיכויי ההחלמה. הפחדה והחמרה פוגעים בהיענות, יוצרים חוסר אמון ומעודדים תחלואה משנית.
  5. ניהול רפואי המתחשב בחברה ובקהילה
    מדיניות ציבורית בעת משבר מחויבת למנוע את קריסת החוליות החלשות בחברה. ניהול משבר חייב לשקלל את כלל ההיבטים הבריאותיים, החברתיים והכלכליים כאשר בנוסף לנפגעי הקורונה ולאוכלוסיית הסיכון לפגיעה מהנגיף, נמצאות בחזית הפגיעה שכבות רבות אחרות ובהן ילדים, תלמידים, שכבות סוציואקונומיות חלשות, קשישים, חולים כרוניים וחסרי-ישע.

על בסיס עקרונות יסוד אלו, נגזרות נקודות המוצא הבאות: 

  1. סגר הינו כלי לא-יעיל מבחינה מדעית לטיפול במשבר הקורונה
    סגר פוגע בחברה, בכלכלה, ובעשייה הרפואית הרחבה. עדויות ממחקרים ותצפיות במדינות רבות מראות כי תועלתו מוטלת בספק, חלקית וקצרת טווח, ונזקיו רבים וקשים. אין כיום שום גוף רפואי או מדעי מוסמך התומך בהטלת סגרים.
  2. יש לבנות מערכי הגנה דיפרנציאליים, ולרכז מאמצים בהגנה ממוקדת על החלשים, השבריריים וחסרי הישע
    יש לפעול מתוך הערכת סיכונים שוטפת, ומתוך כך לבצע ריבוד אמצעי המיגון בהתאם לפילוח קבוצות הסיכון. כך ניתן יהיה לאזן בין הסיכון לקורונה לסיכונים אחרים, כמו הזנחה רפואית, קריסה כלכלית, דיכאון ובדידות.
  3. יש לבנות מערך הסברה חדש אשר ישנה את השיח ואת ההתמודדות עם המגיפה
    ערך בסיסי בחברה האנושית ומרכזי ביותר ברפואה הינו הסיוע לאדם להתמקד במקורות הכוח, בתקווה ובהצלחה. עשרות שנות מחקר מוכיחות כי מסרים חיוביים ואופטימיים אלו מעודדים בריאות והחלמה רפואית ונפשית. יתרה מזו, הפחדה, איומים ומסרים שליליים גוררים חוסר אמון, התנהגות "דווקאית", והרעת תוצאות התערבויות וטיפולים רפואיים.
  4. החיסון חשוב ומעודד – אך אסור לכפותו, במישרין או בעקיפין
    העדויות הקיימות על החיסון מצביעות על בטיחותו, למרות שאין עדיין מספיק מידע ארוך-טווח, נראה כי הוא יכול להוות נקודת מפנה בהתמודדות עם המגיפה. עם זאת, כפייה או שימוש בחיזוקים חיוביים או שליליים הינה לא אתית, ועומדת בניגוד לעקרונות האוטונומיה של המטופל וההסכמה מדעת.
  5. נדרשת פתיחה מיידית של מערכת החינוך
    שכבות הגיל הצעירות הן הנפגעות העיקריות ממשבר הקורונה, למרות עדויות רבות לכך שהן ממעטות להפגע קלינית. יש לצמצם את הנזקים הקשים הנגרמים לילדים ולנוער על ידי פתיחת מערכת החינוך באופן מיידי, ושילוב מחדש של התלמידים בלימודים סדירים, תוך הדגשת היתרונות האקדמיים, הרגשיים והחברתיים שלהם.

בהיותנו חברים בגוף עצמאי וא-פוליטי זה, אנו מצהירים כי מטרתנו היחידה היא הרצון לקדם מדיניות מאוזנת, אמינה ושקופה בתחומי הבריאות, הרווחה והמשק. אנו מצהירים כי פעילותינו במועצה נעשית בהתנדבות ובמסירות, ללא כל ניגוד אינטרסים, ומתוך שאנו מאמינים כי הידע הקולקטיבי המצטבר של חברינו ייצור את הסינרגיה החיונית לראייה אסטרטגית רציונאלית של ניהול המשבר.

לאור כל האמור אנו מתחייבים כי המועצה תפעל בנחישות ובשקיפות בכל מישור אפשרי, על מנת לקדם ולשפר את בריאותם ואיכות חייהם של כלל אזרחי ישראל בהתאם לעקרונות היסוד האלו, נתוני השטח, דיוני המועצה והמלצותיה.

חברי מועצת החרום הציבורית למשבר הקורונה

פרופ' עמוס אדלר
רפואת ילדים, מיקרוביולוגיה קלינית
פרופסור לרפואה בחוג לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת, מומחה ברפואת ילדים ומיקרוביולוגיה קלינית. מנהל המעבדה המיקרוביולוגית במרכז הרפואי סוראסקי ת"א, גזבר האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות.
פרופ' אשר אלחיאני
רפואת משפחה, מנהל רפואי
פרופסור לרפואה, מומחה ברפואת משפחה ובמנהל ציבורי. כיהן כמנהל בית חולים "מאיר", מנהל מחוז מרכז ב"כללית", וכן כמנכ"ל קופת-חולים מאוחדת. שימש כיו"ר המועצה הלאומית לבריאות בקהילה. רופא משפחה בנגב.
פרופ' עליאן אלקרינאוי
רווחה
פרופסור לעבודה סוציאלית, שימש כנשיא מכללת אחווה, וראש החוג לעבודה סוציאלית באונ' בן-גוריון וכדיקן בי"ס לעבודה סוציאלית באונ' ממוריאל בקנדה. יו"ר עמותת "ליאלי" לקידום החינוך והרווחה בחברה הבדואית. חתן פרס Killam וממדליקי המשואות בטקס יום העצמאות 2013.
דר' אורנה בלונדהיים
רפואת ילדים, מנהל רפואי
מומחית ברפואת ילדים ונאונטולוגיה וכן למנהל מערכות בריאות. שימשה כמנהלת בית החולים לילדים "שניידר" וכן כמנהלת בית החולים "העמק" בעפולה.
פרופ' צבי בנטואיץ'
רפואה פנימית, אימונולוגיה
פרופסור לרפואה, מומחה לרפואה פנימית, אימונולוגיה ומחלות זיהומיות, שימש כמנהל מחלקה פנימית, חלוץ רפואת האיידס בישראל. ראש המרכז למחלות טרופיות ואיידס באונ' בן-גוריון, נשיא עמותת נאלא למניעת זיהומים בארצות מתפתחות וחבר הנהלת "רופאים לזכויות אדם".
פרופ' צביקה גרנות
אימונולוגיה
פרופסור לאימונולוגיה בפקולטה לרפואה באונ' העברית. מומחה בינלאומי בתחום מחקר הנויטרופילים, עוסק בפיתוח גישות חדשות לאימונותרפיה.
פרופ' ערן דולב
רפואה פנימית, מנהל רפואי, אתיקה
פרופסור לרפואה, לרפואה צבאית ולהיסטוריה רפואית, מומחה לרפואה פנימית, מנהל מערכות בריאות וכן לאתיקה ברפואה. שימש כקצין רפואה ראשי, כמנהל מחלקה פנימית, וכיו"ר לשכת האתיקה של ההסתדרות הרפואית וראש וועדת האתיקה של אונ' תל-אביב.
דר' מיכל חמו לוטם
רפואת ילדים
רופאת ילדים המתמחה במנהיגות וניהול, ובחדשנות רפואית. כיהנה כסגנית נשיא לחדשנות במרכז הרפואי שיבא, וכחברה במועצה המייעצת לראש הממשלה לנושאי כלכלה וחברה. ייסדה את ארגון בטרם לבטיחות ילדים, וכן את 'אושיה – נשים מובילות בריאות'. זוכת פרס ראש הממשלה על תרומה מיוחדת לילדים.
דר' יואב יחזקאלי
רפואה פנימית, טיפול במגפות
מומחה לרפואה פנימית ומנהל רפואי. מרצה בחוג לניהול מצבי חרום ואסון באונ׳ ת״א. סא"ל במיל', ממקימי צוות הטיפול במגיפות ותוכניות הערכות לאירוע ביולוגי חריג. כיהן כסגן מנהל בי״ח, רופא מחוזי, מנהל מחוז ומנהל אגף בקופות חולים. מנהל רפואי בחברות הזנק, רופא משפחה.
פרופ' רבקה כרמי
רפואת ילדים, נאונטולוגיה
פרופסור לרפואה, מומחית ברפואת ילדים, נאונטולוגיה וגנטיקה רפואית. כיהנה כמנהלת המכון הגנטי בבי"ח סורוקה, דיקן הפקולטה למדעי הרפואה באונ' בן-גוריון, יו"ר איגוד דיקאני בתי-הספר לרפואה, נשיאת אונ' בן-גוריון וכיו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות.
פרופ' אסא כשר
אתיקה, פרס ישראל
פרופסור אמריטוס לאתיקה מקצועית ולפילוסופיה. חתן פרס ישראל לפילוסופיה. חבר האקדמיה האירופאית למדעים ואומניות. כתב עשרות קודים אתיים ממלכתיים וציבוריים, וביניהם את הקוד האתי הצבאי, כמו גם שימש כחבר בוועדות ממלכתיות ציבוריות רבות.
פרופ' אמנון להד
רפואת משפחה
פרופסור לרפואה, מומחה ברפואת משפחה. מנהל החוג לרפואת משפחה באונ' העברית, ומשמש כיו"ר המועצה הלאומית לבריאות בקהילה. סגן דיקן אקדמיה-רפואת משפחה באונ' העברית. רופא משפחה בירושלים.
פרופ' רצף לוי
ניהול וחקר ביצועים
פרופסור בבי"ס לניהול באונ' MIT בבוסטון, דוקטור בחקר ביצועים מאונ' קורנל. רס"ן (מיל') בתחום המבצעים המיוחדים בחיל מודיעין, מומחה לניהול סיכונים מערכתי, פיתוח והטמעת מודלי אנליטיקה לחיזוי סיכונים בגופי ממשל ומע' בריאות. יועץ לגיבוש פרוטוקולים וקבלת החלטות בניהול מגפת הקורונה למספר גופי ממשל בארה"ב.
פרופ' לחיים נגן
אפידמיולוגיה, בריאות הציבור
פרופסור לחיים נגן, מומחה בבריאות הציבור ואפידמיולוגיה, בעברו סגן קצין רפואה ראשי בצה״ל, דיקן הפקולטה למדעי הבריאות באונ׳ בן-גוריון ובהמשך סגן נשיא האוניברסיטה ודיקן למחקר ופיתוח. פרופ׳ נגן זכה בפרס מפעל חיים מטעם איגוד רופאי בריאות הציבור.
פרופ' זהבה סולומון
רווחה, פרס ישראל
פרופסור לעבודה סוציאלית, כלת פרס ישראל ופרס אמ"ת. סא"ל במיל', חוקרת אפידמיולוגיה פסיכיאטרית, שימשה ראש בי"ס לעבודה סוציאלית באונ' תל-אביב, מומחית בינלאומית בתחום טראומה נפשית, חברת ועדה ב-DSM (ספר האבחנות הפסיכיאטרי).
דר' יפעת עבדי-קורק
ביולוגיה מולקולרית, אפידמיולוגיה
מומחית באפידמיולוגיה וביולוגיה מולקולארית, שימשה כיועצת ועדת סל התרופות בנושא טכנולוגיות רפואיות וכחוקרת בכירה במרכז הישראלי להערכת טכנולוגיות רפואיות במכון גרטנר, מנהלת המחקר והאקדמיה של רשת מרכזים רפואיים.
דר' ברוריה עדיני
מצבי חירום ואסון
PhD במנהל מערכות בריאות, מכהנת כראש החוג לניהול מצבי חירום ואסון באוניברסיטת תל אביב. לשעבר ראש ענף היערכות לחירום בצה"ל (סא"ל) ויועצת בכירה של האגף לשעת-חרום של משרד הבריאות.
פרופ' איתן פרידמן
רפואה פנימית, אתיקה
פרופסור לרפואה בחוג לגנטיקה וביוכימיה, מומחה ברפואה פנימית ובגנטיקה רפואית, PhD ממכון קרולינסיקה בשבדיה. הקים את היחידה האונקו-גנטית והמרפאה לנשים בסיכון גבוה בבית החולים שיבא, משמש כיו"ר ועדת הלסינקי העליונה של משרד הבריאות.
פרופ' אהרן צ'חנובר
רפואה, ביוכימיה, חתן פרס נובל
פרופסור לביוכימיה, רופא, חתן פרס נובל לכימיה (והמדען הישראלי הראשון שזכה בפרס), חתן פרס ישראל ופרס אמ"ת. שימש כמנהל מכון המחקר למדעי הרפואה בטכניון, חבר באקדמיה הישראלית והאמריקאית למדעים וכן באקדמיה האפיפיורית למדעים.
פרופ' אודי קימרון
אימונולוגיה, מיקרוביולוגיה
ראש החוג לאימונולוגיה ומיקרוביולוגיה קלינית באונ' תל אביב. מומחה לתאי T, חיסונים רירניים, הנדסה גנטית של נגיפי חיידקים, ו-CRISPR. פרסם מאמרי
דר' אמיר שחר
רפואה דחופה וקרדיולוגיה
מומחה לרפואה פנימית, קרדיולוגיה, רפואה דחופה ומנהל רפואי. מג"ד (מיל') בתותחנים, מחלוצי הרפואה הדחופה בארץ. הקים וניהל את המחלקה לרפואה דחופה בבי"ח שיבא, היה סגן-מנהל בי"ח מאיר וכיום מנהל מלר"ד לניאדו. ממקימי החוג לרפואה דחופה באונ' תל-אביב.
פרופ' מרדכי שני
רפואה פנימית, פרס ישראל
פרופסור לרפואה, מומחה ברפואה פנימית. חתן פרס ישראל. כיהן כמנכ"ל משרד הבריאות ומנהל בי"ח שיבא, וכן כיו"ר ועדת התרופות. ייסד וניהל את בית הספר לבריאות הציבור באונ' תל-אביב, וכן הקים וניהל את המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות.