מועצת החרום הציבורית למשבר הקורונה
לכבוד:

חברי ועדת חוקה חוק ומשפט

הדרכון הירוק – שימוש שגוי בתעודת התחסנות

במסמך קודם (31.12.2020), הגישה מועצת החרום לוועדת חוקה חוק משפט תסקיר בנושא הדרכון, שכלל התייחסות להיבטים בריאותיים, אפידמיולוגיים, טכניים, חברתיים ומוסריים. נזכיר, כי הדרכון הירוק נושא לכאורה שתי מטרות:

  1. עידוד התחסנות
  2. אפשרות לפתיחת “מתחמים ירוקים” ובכך לאפשר פתיחת מסחר.

המטרה הראשונה, עידוד התחסנות, אינה נחוצה: קופות החולים אינן עומדות בביקוש ואין מספיק מנות חיסון לכולם. ישראל מובילה בעולם – ובפער גדול – את קצב ההתחסנות, ולכן אין שום צורך, בניגוד לתחזיות של מספר גורמים, לעודד את תהליך ההתחסנות בישראל.

לגבי המטרה השנייה, פתיחת המסחר, נראה כי קיימת בעיתיות רבה: ישנם עדיין סימני שאלה רבים לגבי יעילות החיסון במניעת הדבקות והדבקה, ובהתאם ה”דרכון הירוק” יכול להוות חרב פיפיות, כיוון שייצר תחושת ביטחון מזויפת, ועלול להוביל להתפרצויות סביב אירועים מרובי-קהל.

ארגון הבריאות העולמי (WHO), המליץ כי “תעודות חסינות” יהיו לצורך אפידמיולוגי בלבד, ושלל שימוש אחר בתעודות אלה. המלצה זו קיבלה תוקף פעם נוספת ב-15.01.21, ע”י ועדת החירום של ה-WHO. כיום, אין מדינה בעולם העושה שימוש שאינו אפידמיולוגי בתעודות חסינות, פרט למדינות ספורות המבקשות זאת בעת כניסה לתחומן כתנאי לוויתור על בידוד. מעבר לכך, מספר מדינות כבר הצהירו כי לא יעשה שימוש בתעודות חסינות, כגון בריטניה, אירלנד וגרמניה.

 בנוסף לכל אלה, התרענו כי הדרכון הירוק מהווה צעד חסר-תקדים, שאינו עולה בקנה אחד עם עקרונות רפואיים, חברתיים ואתיים ובהם סודיות ואוטונומיה של הפרט, וכן פוגע בזכויות יסוד ופותח פתח לסימון ומדירוג אוכלוסיות.

 המלצתנו הייתה, ועודנה – להימנע מתעודת חסינות: בשלב זה, ולאור הידע הקיים, מדובר בצעד “שיווקי” מיותר שאף צופן סיכון בריאותי. מעבר לכך, הוא טומן בחובו תיבת פנדורה אתית וחברתית, וזורע זרעי כפייה רפואית באמצעות “מקלות” ו-“גזרים”. ההיגיון הפשוט אומר כי את חיסון הקורונה יש לרשום בפנקס החיסונים. יש לנהוג בו כבכל חיסון למחלה אחרת, כגון חצבת, הפטיטיס B או בדיקת מנטו.

 בעוד ממשלות העולם תוהות לגבי היעילות האפידמיולוגית, החוקיות והאתיות של “תעודת חסינות”, ישראל דוהרת קדימה בהנפקת תעודות אלו ואינה תוהה עוד על “האם”, אלא על “איך” ו-“מתי”. נושא “הדרכון הירוק”, על מורכבותו הרבה, כלל לא נדון בערכאות הנדרשות, כגון המועצה הלאומית לביואתיקה, וחוות דעת אתית ומשפטית לא נדונה באופן מעמיק, הראוי לצעד חסר תקדים שכזה. לעיתים נדמה, כי בריצה קדימה, הנגזרת עלינו לעיתים בשל משבר הקורונה החמור, נשכח כי הדרכון הירוק הינו האמצעי, ולא המטרה.

הדרכון הירוק, בידע הקיים היום, אינו נדרש, בעל סיכון אפידמיולוגי, ומהווה מדרון חלקלק באתיקה הרפואית ובהיבט החברתי.

אנו, שרבים מאיתנו כבר חוסנו (וחלקנו אף “בוגרי” המחלה), וזכאים לדרכון הירוק – קוראים לכם: מקומו הנכון של רישום החיסון לקורונה הוא בפנקס החיסונים. דינו כשל חיסונים משמעותיים אחרים, כגון חצבת ופוליו.

אין כל מקום ל”דרכון ירוק”.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print
גלילה לראש העמוד