מועצת החרום הציבורית למשבר הקורונה
לכבוד:

ועדת חוקה חוק ומשפט

התו הירוק – ניתוח נחיצות אפידמיולוגית

נכבדינו שלום,

את התו הירוק מלוות שאלות ומורכבויות רבות – חוקיות, אתיות, חברתיות וטכנולוגיות. פניה זו מבקשת לעסוק באספקטים הבריאותיים-אפידמיולוגיים של נחיצותו של התו הירוק.

מטרתו של התו הירוק הוא לאפשר את חידוש פעילות המשק, תוך מניע עלייה משמעותית בתחלואה המשמעותית, דהיינו, תחלואה הדורשת התערבות רפואית ותמותה. לשם כך, הוצע מתווה בו במתחמים בהם התנאים הסביבתיים הינם בעלי סיכון א-פריורי גבוה להדבקה, תתאפשר כניסה רק של אזרחים מחוסנים או מחלימים, להם סיכון להדבקה ותחלואה נמוך יותר.

במכתב זה נבקש ליידעכם כי הפעלת התו-הירוק אינה נחוצה ואף מיותרת מבחינה אפידמיולוגית:

  1. יעילותו של החיסון, כפי שעולה ממחקרי פייזר ועוד יותר ממחקרי משרד הבריאות, מלמדת כי הסיכון למתחסן מאדם לא-מחוסן הפך זניח עד בלתי-קיים. בהישענות על תחשיבי אונ’ אוקספורד, ניתן להדגים שלאור יעילותו הגבוהה של החיסון, אין עוד משמעות לחשיפה של המחוסן. להלן שתי דוגמאות:
    • א. סיכוייו של בן 90 עם גורמי סיכון להדבק ולמות מהקורונה (באופן משולב) בהינתן גל תחלואה מאסיבי נעים סביב 1%-2%. לאחר החיסון, מדווח משרד הבריאות על 98.9% יעילות, כלומר סיכוייו להדבק ולמות מהקורונה הם סביב 1 ל-5000 (0.02%), זאת כאשר שיעורי התמותה בגיל זה הם כ-15% לשנה. כלומר, לאדם מחוסן בגיל זה סיכוי גבוה פי 700 למות עוד השנה מסיבות אחרות.
    • ב. הסיכוי של אדם בריא כבן 40 להדבק ולמות מהקורונה (באופן משולב) הינו כ-1 ל-50,000. ע”פ יעילות החיסון המדווחת ע”י משרד הבריאות, סיכוייו לאחר החיסון להדבק ולמות – 1 ל-5 מיליון.

כל אלה מלמדים, כי מהרגע שחוסנו, אין יותר למחוסנים כל סיבה לחשוש מאנשים שלא-התחסנו.
יש להוסיף על זה, כי אם היה מתברר שהחיסון אינו יעיל, אז בוודאי שאין סיבה להפרדת לא-מחוסנים.

  1. התו הירוק מאפשר לאוכלוסייה מחוסנת להיחשף בחו”ל ללא-מחוסנים, אך מונע זאת בארץ, למרות היעדר הבדל בין סוגי החשיפה. אחת מיתרונותיו של “הדרכון הירוק” הוא מתן האפשרות לנסוע לחו”ל, וזאת מתוך הנחה שמחוסנים ידבקו פחות וישמשו פחות כ”בלדרי” העברה. יחד עם זאת, ברוב מדינות העולם שיעורי ההתחסנות הינם נמוכים ואף זניחים, כך שבעצם אותם מחוסנים אשר להם דואגת המדינה למתחמים ירוקים, יצאו באופן יזום לפגוש מלצרים, אומני רחוב, מדריכי טיולים ומוכרי מזון – שאינם מחוסנים. כך, מאפשר התו הירוק ביצוע פעולה בחו”ל אותה הוא מונע בארץ, למרות שלשתיהן מבנה אפידמיולוגי זהה.
  2. אזרחים מחוסנים עדיין יכולים להדביק ולהדבק. מחקרים בעולם מראים כי מחוסנים עדיין יכולים להדביק ולהדבק, ואף אם במידה מופחתת, עיקר יתרונו של החיסון הוא במניעת מחלה קשה ולא ביצירת חיסון עדר.

המחקר מראה עוד כי הפרמטרים המשפיעים על יכולתו של אדם להדבק ולהדביק הם רבים. כך, שגם אם קיים חשש מהפרופגציה של המגפה למרות החיסון, הקמת “מתחמים ירוקים” יוצרת אזורים שהם למעשה לא מהווים ערובה להיעדר הדבקה, ומעבר לכך – במצב כזה, יצירת מתחמים ירוקים עלולים לייצר “ביטחון שווא” שעלול להוביל ליצירת אירועי הדבקות נרחבים.

במכתב זה הסברנו בראשי פרקים כי אין ל”תו הירוק” ערך אפידמיולוגי. בשקלול הנזקים האתיים והחברתיים , נראה כי אין כל סיבה ליישמו או להפעילו.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print
גלילה לראש העמוד