מועצת החרום הציבורית למשבר הקורונה
לכבוד:

חברי ועדת החינוך

המשך הפעלת מערכת החינוך בעת משבר הקורונה

מכובדינו שלום,

את המשמעויות של פתיחת או סגירת מערכת החינוך בעת הטלת מגבלות ציבוריות לצורך מיתון תחלואת הקורונה, יש לבחון משלושה היבטים עיקריים:

  1. ילדים כגורם הדבקה
  2. הסיכון לילדים שנדבקו בנגיף
  3. הפגיעה הנגרמת לילדים כתוצאה מסגירת מערכת החינוך

ילדים כגורם הדבקה

מחקרים מכל העולם מראים בעקביות כי ילדים נדבקים פחות ואף מדביקים פחות, במיוחד מבוגרים. מטה-אנליזה מצאה כי הסיכוי של ילד להדבק נמוך ב-50% מזה של מבוגר. לפי המרכז האמריקאי לבקרת מחלות (CDC), שיעור ההדבקה בילדים מהווה פחות מ-2% ממקרי התחלואה. גם ממדינות נוספות בעולם (כגון שבדיה, בה הייתה מערכת החינוך פתוחה באופן רצוף, ואוסטרליה) נראה כי שיעורי התחלואה בילדים זניחים ביחס לחלקם באוכלוסייה. מחקר עדכני של המרכז האירופאי לבקרת מחלות (ECDC) מראה כי בתי הספר הם לא ה’מצע’ המניע את ההדבקות בקהילה. בתי הספר לא מגבירים הדבקה בקורונה אלא מייצגים את ‘הדבקת-הרקע’ המתרחשת בקהילה באותה עת. המחקר מצביע על כך שעיקר העברות הנגיף מתרחשות בבתים ובקהילה, ושילדים אינם מנוע הפצה משמעותי של מחלת הקורונה, וזאת בשונה ממחלות השפעת והצינון העונתיות בהן הילדים כן מהווים גורם הפצה עיקרי. דו”ח שסקר 191 מדינות, לא מצא קשר בין פתיחת בתי הספר ועליית תחלואה או תבניות קבועות הקושרת בין שני אלה.
בישראל, נתוני משרד הבריאות מציגים תמונה דומה. ניתן לראות בטבלה, המייצגת נתונים מישראל, כי “מנוע ההדבקה” המשמעותי מצוי אצל מאומתים בגילאי 18 ומעלה – בין כ-80% מכלל ההדבקות שמקורם ידוע נגרמות ממבוגרים. יתרה מכך, כ-90% ממקרי ההדבקה במבוגרים שמקורם ידוע נגרמו ממבוגרים אחרים, ולא מילדים.

הסיכון לילדים שנדבקו בנגיף

בכלל מדינות העולם דווח כי תחלואה קשה ותמותה הינם נדירים ביותר בקרב ילדים. על פי מספר מחקרים, ילדים מציגים עמידות גבוהה יותר ממבוגרים מול עומס נגיפי זהה. לפי ה-CDC שיעור הסימפטומטיים בקרב ילדים נמוך מאד: רק 11% מהילדים שאובחנו כנשאים דיווחו על סימפטומים כלשהם. תסמונת ה-PIMS (או MISC), הכוללת תמונת מחלה דרמטית אצל ילדים הנדבקים בנגיף וממנה הביעו חשש רב בהתחלה, נראית כנדירה ביותר. ע”פ ה-CDC, שיעורי התמותה מקורונה בקרב ילדים נמוכים מאשר במחלת השפעת. שיעור התמותה מנגיף הקורונה בגיל 15 נמוך פי 1000 מאשר בגיל 80. בישראל דווח רשמית על 3 ילדים מתחת לגיל 17 שנפטרו מקורונה, שהתבררו כדיווח יתר לפחות לגבי מקרה אחד בו נפטרה ילדה בת 6 מהרשות הפלסטינית ולא כתוצאה מקורונה (כפי שנמסר ע”י בית החולים המטפל). זאת, כאשר בישראל מתים מדי שנה בממוצע למעלה מ-10 ילדים מסיבוכים הקשורים במחלות דמויות שפעת.

פגיעה הנגרמת לילדים כתוצאה מסגירת מערכת החינוך

מאמר סקירה שבחן את השפעת סגירת בתי הספר בעולם מראה כי צעד זה משפיע בצורה שולית על התמותה, אך גורם נזק כלכלי חמור מאד למשק. מחקר של המעבדה לחקר מחלות מדבקות של אונ’ ת”א המבוסס על נתונים תנועה סלולאריים, הראה שסגירת בתי הספר עלולה דווקא להגדיל את מספר קורבנות המגפה. לפי ה-ECDC, לסגירת בתי ספר השלכות שליליות משמעותיות על הילדים, בריאותיות ונפשיות כאחד, מעבר לפגיעה בחינוך. דיווחים בעולם ובישראל מראים עלייה בשימוש בחומרים ממכרים, צריכת “זמן מסך”, אלימות, השמנה, מצוקה נפשית ואובדנות. כמו כן, עדויות שונות מלמדות על פגיעה בפיתוח כישורים חברתיים והגדלת הפערים החברתיים. בגרף המצורף, ניתן לראות את השפעת סגירת מערכת החינוך על ביצועי התלמידים בלימודי המתמטיקה, כאשר השכבות הסוציו-אקונומיות החלשות נפגעות באופן הקשה ביותר. לסגירת מערכת החינוך השפעה סוציו-אקונומית מכרעת, כיוון שהיא מונעת מההורים לצאת לעבודה ופוגעת ביציבות הרגשית המשפחתית ובפרנסה.

סיכום

הנתונים שנאספים בעולם ובארץ מלמדים כי ילדים מדביקים פחות, נדבקים פחות וחולים בצורה קלה הרבה יותר. מעבר לכך, סגירת מערכת החינוך יוצרת פגיעה משמעותית מבחינה בריאותית, נפשית, רווחתית ומקצינה פערים חברתיים. בהתאם, ברוב המדינות באירופה בהם החליטו השלטונות להטיל סגר נוסף, הוחלט על השארת בתי הספר פתוחים, וזאת ללא התניה של פתיחה זו בבדיקות המוניות של הילדים או הצוות.
ה-ECDC מסכם כי סגירת בתי ספר צריכה להוות מוצא אחרון, רק לאחר שמוצו כל שאר האמצעים להאטת התחלואה.

בהתאם, מועצת החרום מחזקת את ועדת החינוך של הכנסת על החלטתה לפתוח את כלל מערכת החינוך.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print
גלילה לראש העמוד